Nidah
Daf 4a
משנה: בַּמָּה אָֽמְרוּ דַּייָהּ שָׁעָתָהּ. בִּרְאִייָה הָרִאשׁוֹנָה אֲבָל בִּשְׁנִייָה מְטַמְּאָה מֵעֵת לְעֵת. וְאִם רַאֲתָה הָרִאשׁוֹנָה מֵאוֹנֵס אַף הַשְּׁנִייָה דַּייָהּ שָׁעָתָהּ.
Traduction
Du reste, cette restriction dans la constatation se réfère seulement à la 1re fois; dès le 2e fois, on compte un jour complet d’impureté rétroactive. Mais si la 1re fois elle a vu par accident, la restriction se reporte à la 2e fois.
Pnei Moshe non traduit
מתני' במה אמרו דייה שעתה. באלו ד' נשים שאמרו דיין שעתן:
בראייה ראשונה. שראתה הבתולה והמעוברת והמניקה וכן הזקנה לאחר שעברו עליה שלש עונות סמוך לזקנתה ולא ראתה:
אבל בשנייה מטמאה מעת לעת. שהרי עכשיו דמים מצוין בה:
ואם ראתה את הראשונה באונס. כגון שקפצה וראתה או מחמת פחד או שאכלה דבר המגיר דם אף בשנייה דייה שעתה:
תַּנֵּי רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. יָֽלְדָה וְאַחַר כָּךְ נִתְגַּייְרָה אֵין לָהּ דַּם טוֹהַר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. 4a וְיֵאוּת. אִילוּלֵי דְתַנִּיתָהּ רִבִּי הוֹשַׁעְיָה הֲוָות צְרִיכָה לוֹ. מֵאַחַר שֶׁאֵין לָהּ דָּמִים טְמֵאִין אֵין לָהּ דָּמִים טְהוֹרִין. תַּנֵּי. הַגִּיּוֹרֶת וְהַשְּׁבוּיָה וְהַשִּׁפְחָה שֶׁנִּפְדּוּ וְשֶׁנִּתְגַייְרוּ וְשֶׁנִּשְׁתַּחְרְרוּ צְרִיכוֹת לְהַמְתִּין שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים. דִּבְרֵי רִבִּי יוּדָה. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. אֵינָן צְרִיכוֹת לְהַמְתִּין שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים. וּבְדָמִים. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. דַּייָה שָׁעָתָהּ. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. מְטַמֵּא מֵעֵת לָעֵת. אָמַר רִבִּי. נִרְאִין דִּבְרֵי רִבִּי יוֹסֵי בְדָמִים וְדִבְרֵי רִבִּי יוּדָה בִווְלָד. וְרִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. הֲלָכָה כְרִבִּי יוֹסֵי. רִבִּי בָּא בַּר כֹּהֵן בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. דִלֹא כֵן מַה אֲנָן אָֽמְרִין. רִבִּי יוּדָה וְרִבִּי יוֹסֵי אֵין הֲלָכָה כְּרִבִּי יוֹסֵי. אֶלָּא בְגִין דָּמַר רִבִּי. נִרְאִין. לֹא כֵן אָמַר רִבִּי בָּא בְשֵׁם רִבִּי זְעִירָה. כָּל מָקוֹם שֶׁשָּׁנָה רִבִּי. נִרְאִין. עֲדַיִין הַמַּחֲלוֹקֶת בִּמְקוֹמָהּ. חוּץ מִן הָעִיגּוּל שֶׁלַּדְּבֵילָה. דְּאָהֵן מוֹדֵי לְאָהֵן וְאָהֵן מוֹדֵי לְאָהֵן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. קַשִׁיתָהּ קוֹמֵי רִבִּי חֲנִינָה בְּרֵיהּ דְּרִבִי אַבָּהוּ. וַאֲפִילוּ דָבָר בָּרִיא שֶׁנִּבְעֲלוּ. אָמַר לֵיהּ. וּסְתָם גּוֹיוֹת לֹא כִבְּעוּלּוֹת הֵן.
Traduction
R. Oshia enseigne: si après avoir enfanté, une femme se convertit au judaïsme, elle n’a pas de période de sang pur (puisque lors de la couche elle était encore païenne). Cela va de soi, s’écria R. Yossé, et si même R. Oshia ne l’avait pas enseigné, on saurait sans nul doute qu’une femme non encore soumise aux lois du sang impur, ne l’est pas non plus à la règle du sang pur – (23)Suit un passage traduit en (Yebamot 4, 11)..
Pnei Moshe non traduit
אין לה דם טוהר. הואיל וילדה בגיותה:
ויאות. כלומר דר' יוסי מתמה פשיטא היא ואלולי דתני לה ר' הושעיה וכי הוות מספקא ליה לחד הא מאחר שאין לה דמים טמאין דאל בני ישראל כתיב בפרשה אם כן פשיטא דאין לה נמי דמים טהורין משנתגיירה אחר לידתה:
תני. בתוספתא דיבמות פרק ו' וגרסינן להא בפרק החולץ בהלכה י''א:
צריכות להמתין. מלהנשא שלשה חדשים משום הבחנת זרע:
אין צריכות להמתין. דקסבר רבי יוסי אשה מזנה מתהפכת ואין כאן חשש משום תיקון ולד:
ובדמים. לענין דמים אם ראתה ביום שנתגיירה פליגי נמי בתוספתא דמכלתין פרק א' הגיורת שראתה דיה שעתה דברי ר' יהודה דהא מקודם לא היה דמה טמא מן התורה:
נראין דברי ר' יוסי בדמים. שהרי משנתגיירה הרי היא ככל הנשים:
ודברי ר' יודה בולד. שצריכה להמתין ג' חדשים:
הלכה כר' יוסי. בשתיהן:
בעא קומי ר' יוסי. האי ר' יוסי אמורא הוא והקשה לפניו מאי קמ''ל ר' יוחנן דלא כן מה אנן אמרינן וכי ר' יהודה ור' יוסי אין הלכה כר' יוסי:
אלא בגין דאמר רבי נראין. וכלומר דאיכא למימר נראין דברי ר' יוסי לר' יודה בהא ונראין דברי ר' יודה לר' יוסי בהא קאמר ומשום הכי איצטריך ר' יוחנן למיפסק הלכתא והא לא כן א''ר בא בשם ר' זעירא דכל מקום ששנה רבי נראין עדיין מחלוקת במקומה עומדת ולא שהן מודים זה לזה קאמר וא''כ הדרינן לכללא ר' יודה ור' יוסי הלכה כר' יוסי ומאי קמ''ל ר' יוחנן:
חוץ מעיגול של דבילה. דפליגי ר''א ור' יהושע בתוספתא דתרומות פ''ד עיגול של דבלה שדרסה ואינו יודע באיזה עיגול ר''א אומר יעלו ורבי יהושע אומר לא יעלו עד שיהו שם ק' פומין. וקאמר ר' עלה נראין דהתם אהן מודה לדין ואהן מודה לדין הוא. ובתוספתא שלפנינו לא נמצא זה מבואר בהדיא להא דרבי כ''א דתני לקמן דרסה בעיגול ואינו יודע באיזה מקום דרסה הכל מודים שתעלה:
קשיתה. שאלתי לפני ר' חנינא אם אפי' דבר ברור הוא שנבעלו נמי קאמר ר' יוסי אינן צריכות להמתין:
אמר ליה. ומאי תיבעי לך וכי סתם נכריות לאו בעולות הן דודאי כבעולות מחזקינן להו ואפ''ה אינן צריכות להמתין משום דסתם מזנה מתהפכת עצמה שלא תתעבר:
רִבִּי לִעֶזֶר אוֹמֵר. כָּל אִשָּׁה שֶׁעָֽבְרוּ עָלֶיהָ שָׁלֹשׁ עוֹנוֹת דַּייָהּ שָׁעָתָהּ. וְתַנֵּי עֲלָהּ. אָֽמְרוּ לוֹ. לֹא אָֽמְרוּ חֲכָמִים אֶלָּא זְקֵינָה. וְהָתַנֵּי. אָמַר רִבִּי לִעֶזֶר. מַעֲשֶׂה בְרִיבָה אַחַת בְּעייתלו שֶׁהִפְסִיקָה לָהּ שָׁלֹשׁ עוֹנוֹת וְלֹא רָעָת וְאַחַר כָּךְ רָאָת. וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי חֲכָמִים וְאָֽמְרוּ. דַּייָה שָׁעָתָהּ. אָֽמְרוּ לוֹ. קָטָן הָיִיתָ. וְאֶין עֵדוּת לְקָטָן. פַּעַם אַחַת הוֹרָה רִבִּי כְרִבִּי לִעֶזֶר וְהָיָה מִצְטָעֵר. אָמַר רִבִּי מָנָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. אִיתָא חֲמִי. בְּשָׁעָה שֶׁהוֹרָה כְקוּלֵּי רִבִּי מֵאִיר וּכְקוּלֵּי רִבִּי יוֹסֵי לֹא הָיָה מִצְטָעֵר וְכָאן הָיָה מִצְטָעֵר. אָמַר לֵיהּ. תַּמָּן יְחִידִין אִינּוּן. אִית לָךְ מֵימַר. נִצְרְפָה דַעְתּוֹ עִם רִבִּי מֵאִיר וְרָבוּ עַל רִבִּי יוֹסֵי. נִצְרְפָה דַעְתּוֹ עִם רִבִּי יוֹסֵי וְרָבוּ עַל רִבִּי מֵאִיר. אִית לָךְ מֵימַר הָכָא. נִצְרְפָה דַעְתּוֹ עִם רִבִּי לִעֶזֶר וְרָבוּ עַל חֲכָמִים. וְלֹא עוֹד אֶלָּא דְּתַנֵּי עֲלָהּ. אָֽמְרוּ לוֹ. הוֹרָייַת שָׁעָה הָֽיְתָה.
Traduction
''R. Eliézer dit: pour toute femme dont trois époques ont passé sans résultat visible, il suffit de compter depuis la constatation''. Sur quoi il a été enseigné qu’on lui a dit: les sages n’ont exprimé leur avis qu’au sujet d’une vieille femme. De même, on a dit (24)Ci-dessus, 1.: R. Eléazar raconte qu’il est arrivé à une jeune fille de Iytelô de s’examiner à trois périodes successives, pendant quoi elle ne constata rien; ensuite (plus tard) elle vit du sang. Sur ce, on consulta les sages pour savoir s’il faut compter une période rétroactive d’impureté, et ils répondirent: il suffit à cette personne de se prémunir depuis la constatation. Comme tu étais jeune alors, lui dit-on, ton attestation d’alors est nulle. Un jour, Rabbi professa selon l’avis de R. Eléazar, et s’affligea de ne pouvoir le faire adopter comme règle. R. Mena devant R. Yossé (25)V. ci-après, 6. se demanda ceci: pourquoi en professant l’avis facile (allégé) de R. Meir et le plus allégé de R. Yossé, ne s’affligea-t-il pas, comme il le fait ici? -Là, fut-il répondu, il y a une divergence entre gens isolés, et l’on peut supposer qu’après avoir pesé l’avis des adversaires, d’accord avec R. Meir, la majorité était contraire p. ex. à R. Yossé, ou à l’inverse d’accord avec R. Yossé, la majorité s’opposait à l’avis de R. Meir; tandis qu’ici on ne saurait supposer qu’il était d’accord avec R. Eléazar et que la majorité se soit opposée à tous les sages. En outre, on a dit à ce propos: ce n’était qu’une doctrine du moment (dont on ne déduit rien).
Pnei Moshe non traduit
והתני. בניחותא תניא נמי הכי בתוספתא דפליגי חכמים עליה אמר ר''א מעשה בריבה אחת וכו':
והוה מצטער. דהא לית הלכתא כוותיה:
איתא חמי. כלומר דמתמה מאי שנא גבי פלוגתא דר''מ ור' יוסי דלעיל שהורה רבי ג''כ כקולי דר''מ וכקולי דר' יוסי כדאמרינן בהלכה דלקמן ולא היה מצטער וכאן היה מצטער:
תמן יחידין אינון. דפליגי זה עם זה ואיכא למימר דראה רבי לאחרים שסוברין בהא כר''מ וצירף דעתם ורבו על ר' יוסי אי נמי רבי גופיה נצרפה דעתו עם ר''מ וכן בהא נצרפה דעתו עם ר' יוסי ורבו על ר''מ אבל הכא וכי אית לך מימר שנצרפה דעתו עם ר''א לחלוק על החכמים:
ולא עוד אלא דתני עלה. בתוספתא שם אמרו לו לר''א אין ראיה מהאי מעשה בריבה אחת לפי שהוראת שעה היתה ששעת הדחק היה בשני בצורת והיא נגעה בטהרות הרבה וא''כ ודאי אין ללמוד מדברי ר''א:
רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. מְעוּבֶּרֶת וּמֵינִיקָה שֶׁעָֽבְרוּ עֲלֵיהֶן שָׁלֹשׁ עוֹנוֹת דַּייָן שָׁעָתָן. וְתַנֵּי עֲלָהּ. יְמֵי עִיבּוּרָהּ וִימֵי מֵנִיקוּתָהּ מִצְטָֽרְפִין לְשָׁלֹשׁ עוֹנוֹת. דוּ סָבַר מַעְייָן אֶחָד הוּא.
Traduction
– ''De même, dit R. Yossé, cela suffit dans la même limite de temps pour la femme enceinte et pour une nourrice''. Sur ce, il a été dit: le temps de la grossesse et celui de l’allaitement sont réunis pour constituer 3 périodes, parce qu’on leur attribue une même source.
Nidah
Daf 4b
הלכה: בַּמָּה אָֽמְרוּ. דַּייָהּ שָׁעָתָהּ כול'. שְׁמוּאֵל אָמַר. לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בְּתוּלָה וּזְקֵינָה. 4b אֲבָל מְעוּבֶּרֶת וּמֵינִיקָה נוֹתְנִין לָהּ כָּל יְמֵי עִיבּוּרָהּ וְכָל יְמֵי מֵינִיקוּתָהּ. רַב וְרִבִּי יוֹחָנָן תְּרֵיהוֹן אָֽמְרִין. הִיא בְתוּלָה הִיא זְקֵינָה הִיא מְעוּבֶּרֶת הִיא מֵינִיקָה. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. אַתְייָא דְּרַב וּדְרִבִּי יוֹחָיָן כְּרִבִּי חֲנִינָה וְכוּלְּהוֹן פְּלִיגִין עַל שִׁיטָּתֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל. דָּמַר רִבִּי לָֽעְזָר בְּשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. פַּצַם אַחַת הוֹרָה רִבִּי כְּקוּלֵּי רִבִּי מֵאִיר וּכְקוּלֵּי רִבִּי יוֹסֵי. הֵיךְ עֲבִידָא. הוּכָּר עוֹבָרָהּ וְאַחַר כָּךְ רָאָת. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. דַּייָהּ שָׁעָתָהּ. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. מְטַמֵּא מֵעֵת לְעֵת. רָאָת רְאִיּוֹת הַרְבֶּה וְהִפְסִיקָה שָׁלֹשׁ עוֹנוֹת וְאַחַר כָּךְ רָאָת. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. מְטַמֵּא מֵעֵת לְעֵת. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. דַּייָהּ שָׁעָתָהּ. וְאִם אוֹמֵר אַתְּ. נוֹתְנִין לָהּ כָּל יְמֵי עִיבּוּרָהּ וְכָל יְמֵי מֵינִיקוּתָהּ. לָמָּה לִי כְקוּלֵּי רִבִּי יוֹסֵי. הָדָא דְּרִבִּי מֵאִיר קְלִילָא מִדְּרִבִּי יוֹסֵי. אָמַר רִבִּי מָנָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. אוֹ נֵימַר רִבִּי מֵאִיר וְרִבִּי יוֹסֵי דְּחָלָב. אָמַר לֵיהּ. בְּפֵירוּשׁ הָכֵין אִיתְאֲמָרַת.
Traduction
Samuel dit: on n’a énoncé de distinction entre la 1re et la 2e constatation que pour une vierge (26)La seconde constatation, dit le commentaire, entraîne la présomption du maintien de son état., ou pour une femme ayant sont retour d’âge (27)Une telle femme, voyant 2 fois, retourne à son premier état.; mais à une femme enceinte, ou à une nourrice (dont le sang continue à se retirer), on accorde tout le temps de la grossesse et de l’allaitement pour restreindre son impureté au jour de la constatation. Rav et R. Yohanan disent tous deux que la règle est la même pour les 4 sortes de femmes, vierge, ou vieille, ou enceinte, ou nourrice. R. Zeira dit: l’avis exprimé par Rav et R. Yohanan est conforme à celui de R. Hanina (énoncé ci-après), puisque Rabbi et tous les autres sages contestent l’opinion de Samuel. Or, R. Eléazar a dit au nom de R. Hanina: un jour, Rabbi professa les avis les moins sévères tant de R. Meir que de R. Yossé, à propos du cas suivant: si après la présence reconnue de l’enfant la femme soit du sang, R. Meir déclare qu’elle ne sera impure qu’à partir de cette vue; R. Yossé dit qu’elle sera sujette aussi à l’impureté pendant un jour rétroactif. SI après avoir vu plusieurs fois du sang, une femme cesse d’avoir ses règles durant trois périodes successives, puis les revoit, R. Meir dit qu’elle sera sujette à l’impureté dès le jour précédent; R. Yossé déclare qu’elle ne sera impure qu’à partir de cette vue. Or, s’il était admis (selon Samuel) qu’on lui accorde tout le temps de la grossesse et de l’allaitement, à quoi bon dire de suivre l’avis allégé de R. Yossé, lorsque l’avis de R. Meir est moins sévère que celui de R. Yossé qui se contente en tous cas de déclarer la femme impure depuis la constatation? (Il faut donc reconnaître que l’avis de notre Mishna est d’accord avec tous). R. Mena dit devant R. Yossé: peut être l’avis professé par Rabbi se réfère-t-il au cas où la mère fait allaiter l’enfant par un nourrice, ou l’a sevré, etc., sur lequel cas R. Meir et R. Yossé discutent pour savoir si l’impureté dépend de la présence du lait, ou non? -Non, dit R. Yossé, l’avis de Rabbi se réfère explicitement à la discussion précitée entre R. Meir et R. Yossé (non à l’absence de lait).
Pnei Moshe non traduit
ר' יוסי אומר וכו' דהוא סבר מעין אחד הוא. והלכך בעי צירוף לג' עונות שתפסיק ולא תראה כמפרש לזה בהלכה דלעיל:
גמ' לא שנו. הא דמחלקינן בין ראייה ראשונה לראייה שניה אלא בתולה וזקנה דבתולה טעמא דכיון דראתה פעם שניה הוחזקה ברואה וכן זקנה אחר שראתה פעם שניה חזרה לקדמותה דנראה דמה שעברו עליה ג' עונות ולא ראתה לאו סילוק דמים הואי אלא דילוג וסת:
אבל מעוברת ומניקה. דדמיהן מסולקין הן ואפילו לא נסתלקו עכשיו לגמרי מסתלקין והולכין הן נותנין לה כל ימי עיבורה וכל ימי מניקותה להיות דיין שעתן:
רב ור' יוחנן תריהון אמרין. דאכולהו ד' נשים קאי היא בתולה וכו' הכל דין אחד להן:
כרבי חנינא. דלקמן דמוכחא כוותיהו מהא דרבי וכולהו פליגי על שיטתיה דשמואל:
היך עבידא. באיזה ענין הוא דקאמר דרבי הורי כקולי שניהן ומפרש לה דבדין מעוברת ומניקה הוה עובדא:
הוכר עוברה ואח''כ ראת. דאשכחן דפליגי ר''מ ור' יוסי בהא כדתנן במתני' דלעיל דלר''מ משהוכר עוברה דיה שעתה ור' יוסי ס''ל דבמעוברת ומניקה שעברו עליה שלש עונות ולא ראו בעינן והורה רבי בהא כקולי דר''מ ומשהוכר עוברה דיה שעתה ובמניקה משתלד:
ראת ראיות הרבה. כלומר וכן פליגי נמי ר''מ ור' יוסי בדין ראתה המעוברת והמניקה ראיות הרבה והפסיקה ג' עונות ולא ראתה ואח''כ ראת ר''מ אומר מטמא מעת לעת כלומר לדברי ר''מ כך הוא דשמעינן לר''מ דהוא ס''ל כסתם מתני' דדוקא בראייה ראשונה דיה שעתה ומשוי לה ראייה שאחר הפסק ג' עונות כראייה שנייה וכיון דראתה ראיות הרבה הרי היא ככל הנשים ומה שהפסיקה ג' עונות אינו כלום דדילוג וסת הוא וכדין בכל הנשים דאם אח''כ ראתה מטמא מעת לעת ור' יוסי סבירא ליה דמעוברת ומניקה בעברו עליהן ג' עונות ואפי' אחר שראו מכיון שהפסיקה ג' עונות ולא ראתה דין מעוברת ומניקה כמתחלה להן ודיין שעתן בראייה ראשונה שאחר הפסק ג' עונות ובהא הורה ר' כקולי דר' יוסי:
ואם אומר את. השתא מסיק למילתי' דאם אומר את כשמואל דהא דתנן במתני' בראייה שניה מטמא מעת לעת דוקא בבתולה וזקנה הוא אבל במעוברת ומניקה דיין כל ימי עיבורן וכל ימי מניקותן למה לי למיתלי דפסק בהא כר' יוסי הא דר''מ קלילא היא מדר' יוסי דלדידיה לעולם מעוברת ומניקה דיין שעתן משהוכר עוברה ומשתלד ואפי' ראו אח''כ כמה וכמה ראיות לעולם דיין שעתן הן אלא ודאי דהא דתנן במתני' במה אמרו דייה שעתה וכו' לכ''ע אכולהו קאי ואפי' במעוברת ומניקה אבל בשניה הרי היא ככל הנשים ובהפסיקה ג' עונות אחר שראתה בתחילה בהא הוא דפליגי דרבי מאיר מחשיב לה כראייה שניה שלה ור' יוסי סבירא ליה מכיון דהפסיקה ג' עונות ואח''כ ראת' כראיי' ראשונה שבתחילת ראיית' דמיא והשתא שפיר הוא דתלי הורה רבי בהא דלעיל כקולי דר' יוסי כדאמרן:
או נימר ר''מ ור' יוסי דחלב. מנא לך לומר דהך הוראה דרבי דאמרן בענין פלוגתא דרבי מאיר ור' יוסי דלעיל הוה דילמא עובדא כי הוה בנתנה בנה למניקה וגמלתו וכו' ובהא דפליגי ר''מ ור''י בהלכה דלעיל בטעמא אי בחלב תליא מילתא או לא:
א''ל בפירוש הכין איתאמרת. דעובדא דרבי בענין הך פלוגתא דר''מ ור' יוסי הוה ולא בפלוגתא דחלב:
עַד כְּדוֹן בְּתִינּוֹקֶת שֶׁהִגִּיעַ זְמַנָּהּ לִרְאוֹת. תִּינּוֹקֶת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ זְמַנָּהּ לִרְאוֹת וְרָאָת רְאִיּוֹת. רְאִייָה רִאשׁוֹנָה דַּייָהּ שָׁעָתָהּ. שְׁנִייָה דַּייָהּ שָׁעָתָהּ. שְׁלִישִׁית דַּייָהּ שָׁעָתָהּ. מִיכָּן וָהֵילַךְ מְטַמֵּא מֵעֵת לְעֵת. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רַב. שְׁלִישִׁית עַצְמָהּ מְטַמֵּא מֵעֵת לְעֵת. זְקֵינָה שֶׁהִפְסִיקָה שָׁלֹשׁ עוֹנוֹת דַּייָהּ שָׁעָתָהּ. חָֽזְרָה וְהִפְסִיקָה שָׁלֹשׁ עוֹנוֹת וְאַחַר כָּךְ רָאָת דַּייָהּ שָׁעָתָהּ. בִּשֶׁלֹּא כִוְונָה מַחְמַת הַוֶוסֶת. בְּשֶׁפָּֽתְחָה אוֹ הוֹתִירָה. שֶׁאִילּוּ כִיוִינָה נִקְבְּעָה וַוסְתָּהּ.
Traduction
– Par la Mishna, on connaît la règle ''de la restriction dans la constatation'' pour une enfant parvenue à l’âge d’être réglée (28)Alors, à la 1re vue, l'impureté est restreinte, mais ne l'est plus à la 2e fois.; mais quelle est la règle pour une enfant au-dessous de cet âge, qui a vu plusieurs fois? D’après l’un, la 1re, la 2e et même la 3e fois, la restriction est maintenue; au-delà, l’impureté sera rétroactive (comme pour toute femme) selon R. Jérémie, à partir de la 3e constatation déjà, l’impureté sera rétroactive. La femme en retour d’âge, qui pendant 3 périodes successives ne voit plus, puis voit tout à coup, n’aura qu’une impureté restreinte; lorsqu’après une nouvelle interruption de 3 périodes successives elle revoit le sang, elle est comme toutes les femmes et aura une impureté rétroactive: c’est qu’au lieu d’établir le compte de la 2e période avec autant de précision que la 1re, elle l’aura diminuée ou augmentée; sans quoi, elle serait arrivée juste à fixer son époque.
Pnei Moshe non traduit
עד כדון. עד כאן לא שמענו ממתני' אלא בתינוקת שהגיע זמנה לראות כדקתני במה אמרו דיה שעתא דאבתולה נמי קאי והיינו שהגיע זמנה לראות ועדיין לא ראתה שדינה בראייה ראשונה דיה שעתה ובראייה שניה הרי היא ככל הנשים ומטמאה מעת לעת:
תינוקת שלא הגיע זמנה לראות וראתה ראיות. מה היא דינה וקאמר דפלוגתא היא דהאי מ''ד ס''ל דראייה ראשונה וראייה שניה דיה שעתא וכן שלישית דאכתי לא אתחזקה בדמים עד שתראה שלש ראיות ומיכן והילך הרי היא ככל הנשי' ומטמאה מעת לעת:
ר' ירמיה בשם רב. ס''ל דבתרי זימני איתחזקה וראייה שלישית עצמה מטמאה מעת לעת:
זקנה שהפסיקה ג' עונות. ולא ראתה:
דיה שעתה. ותוספתא היא בפ''א וה''ג התם זקנה הפסיקה ג' עונות וראת דיה שעתה הפסיקה ג' עונות וראת הרי היא ככל הנשים ומטמאה מעת לעת ומפקידה לפקידה לא שכוונה שעת וסתה אלא שפיחתה או שהותירה. וכצ''ל הכא חזרה והפסיקה ג' עונות הרי היא ככל הנשים ומטמאה מעת לעת והשתא שייך שפיר ולא שכיוונה מחמת הוסת שראתה בפעם שניה כמו בראשונה והיינו ממש שלש עונות בינוניות שהן צ' יום אלא בשפיחתה בשלש עונות אחרות כגון שהיו שלש עונות ראשונות צ''א יום והשניות צ' יום או שהותירה שהיו ראשונות צ' והשניות צ''א ולפיכך מטמאה בשניות מעל''ע דאין כאן וסת:
שאילו כיונה. בשניות כמו בראשונות בתשעים יום נקבעה וסת ודיה שעתה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source